סבתא מלכה מצד אבא

לסבתא שלי קוראים מלכה (סולטנה) שם המשפחה הוא מלכה. לפני שהיא התחתנה עם סבא שלי שמעון מלכה ז"ל שם המשפחה שלה היה לוי
ההורים של סבתי הם מאיר- מישל ז"ל וזוהרה-ז”ל.
הכינוי של סבתי הוא רוני/סולטנה/מלכה.
האחים של סבתא שלי הם: יקוט-קלודין ז"ל, אלי, אפרים, יעקוב, דליה, מזי והלל, סבתא שלי היא השנייה במשפחה.
סבתי נולדה בתאריך 15/7/52 ט' באב בעיר אוגנדה שבמרוקו.
במרוקו הם התגוררו בסביבה מעורבת. משפחתה רצו לעבור לגור בארץ ישראל והם עלו לארץ באונייה.
סבתי ומשפחתה עלו לארץ כשהייתה קטנה והם היו גרים בזכרון יעקוב. בבית שהם היו גרים בו היה 3 חדרים, שירותים, מקלחת, חשמל, בקיצור הכל. הם דיברו במרוקאית ובצרפתית. כשגרו שם הייתה גם מלחמת השחרור.
סבתי למדה בבית הספר "הרואה" ליהודים, בזכרון יעקוב.  בחופשים הם היו נשארים בבית. הם משפחה דתית, שומרת שבת היא מספרת שאצלם שבת היא קודש, מדליקים נרות, אוכלים ארוחת שבת ביחד ונחים. 
אבא של סבתא עבד במפעל "חן"ומזה הם התפרנסו. סבתי לא שירתה בצבא כייוון שהיו דתיים ולא היה צריך.
היא עבדה במספרה בזכרון יעקוב לפני שהתחתנה, לאחר הנישואים היא לא עבדה, היא הייתה עובדת בבית.
היא התחתנה עם סבא שלי שמעון מלכה ז"ל בתאריך 10.11.70, הם הכירו באמצעות שכנים ובאמצעות המשפחה של סבא שלי. החתונה הייתה באולמי "רון" באמצע הים בבת גלים. לאחר שהם התחתנו הם עברו לגור במושב רחוב.
סבתי מתגעגעת לשכנים. היא הייתה אוהבת ללכת לסרטים, להאזין למוזיקה הודית ועוד.
את החגים סבתי חוגגת איתנו ועם המשפחה ביחד עם מאכלים אופיינים לכל חג ולפי המנהגים של סבא שלי.

סבא שמעון ז"ל מצד אבא

לסבא שלי קראו שמעון מלכה ז"ל, נולד ב-ל"ג בעומר במרוקו,קראו לו כך על שם הרב רבי שמעון בר יוחאי.
הוריו הם שמחה ז"ל ומשה ז"ל. סבא שמעון הוא אמצעי, אחד מתוך עשרה האחים.
במרוקו היו גרים בסביבה מעורבת ובבית דיברו במרוקאית.
סבא שלי עלה לארץ ולמד בבית ספר ביכורה שבמושב ומכיתה ז' למד במקיף הדתי בבית שאן. הוא עבד בזמן בית הספר.
הם היו משפחה דתית. הוא חגג בר מצווה.
סבי היה בעל תפקידים רבים הוא היה מנהל, מורה, מסגר, נהג אוטובוס וחקלאי.


סבא ישראל מצד אמא

לסבא שלי מצד אמא קוראים ישראל רוסו.
נולד בטורקיה בעיר איסטנבול בתאריך 5.2.1953 להוריו מישל(ז"ל)ואסתר רוסו. הכינוי שלו הוא ניסים (ע"ש סבו)מוצאו: טורקי. דת: יהודי. שפה: טורקית, עברית ולדינו.
ישראל ומשפחתו התגוררו בשכונת "קורטולוש", שכונה שבה התגוררו יהודים, מוסלמים ונוצרים.
ישראל למד באיסנטבול בבי"ס יסודי בשם "קורטולוש" ובחטיבה בבי"ס בשם "שושלי אורטה אוקולו" וסיים עשר שנות לימוד.
בגיל 16 עלה לארץ לעיר חיפה עם הוריו ועם אחותו שרה והפרידה מחבריו הקרובים היתה מעט קשה אך הוא רכש חברים חדשים.
כעבור שנה נולדה אחותו קלרה.
מגיל 16 ועד התגייסותו לצה"ל עבד בבית מלאכה באזור שמן בחיפה.
התגייס בשנת 1971 לחיל אספקה (כיום לוגיסטיקה)ושירת בסיניי.
במהלך שירותו עלה לטרמפ ובו היו זוג עם ביתם ובעלה.
במהלך הנסיעה הם שוחחו והוא אמר להם את שמו והיכן הוא גר.
כעבור זמן מה פרצה מלחמת יום כיפור ואותם אנשים שלקחו אותו טרמפ דאגו לשלומו ואיתרו את מס' הטלפון של הוריו.
הם ביקשו מהם שכאשר הוא יחזור לביתו שיצור עמם קשר וכך לאחר כחודש וחצי יצר עמם קשר והם באו לאסוף אותו לביתם בנשר.
שם הוא הכיר את האחות הצעירה בשם שרה איצקוביץ (ז"ל) שהייתה שם ועשתה בייביסיטר על האחיינים שלה.
הם התאהבו ממבט ראשון ויצאו כשנה ולאחר מכן התחתנו כאשר ישראל בן 21 ושרה בת 18 .כעבור שנה נולד בנם בכורם.
לזוג נולדו בסך הכל 8 ילדים ושמם: שי, מוטי, גילה, מזי, מיקי, מיכל, גדי ומיטל
והם התגוררו בשיכון ד' בבית שאן.
אחרי שחרורו מצה"ל עבד עבודות מזדמנות כמו לי"ש ולאחר כשנתיים משחרורו התחיל לעבוד במחנה גדעון כאזרח עובד צה"ל.
לאחר 17 שנה במחנה גדעון כתוצאה שהמחנה נסגר עבר לעבוד במצל"ח בית שאן, שם עבד 15 שנה עד מעברו למצל"ח בנטפים. שם הוא עובד כבר כ-5 שנים.
תפקידו כאזרח עובד צה"ל הוא מכונאי רכב ומלגזות ורפד טנקים.
אשתו שרה חלתה במחלת סרטן וישראל טיפל בה במסירות וליווה אותה לבתי חולים וסעד אותה עד יומה האחרון בביתם.
בשנת 1997 אשתו נפטרה בגיל 41 בדיוק ביום הולדתו הלועזי ה-44 של ישראל.
לאחר מותה ולאחר תקופה ממושכת שנעדר מהעבודה חזר לעבודתו במצל"ח.
בהתחלה היה לו מאוד קשה הוא הצליח להתגבר ולהמשיך בחייו.
כשנה לאחר מות אישתו ולאחר שאביו נפטר הכיר ישראל את בת זוגתו הנוכחית יוכי.
ישראל חיתן כבר 6 מילדיו ויש לו 16 נכדים.
הוא עבר לבית אחר בשכונת נוף הגלבוע וכעת הוא מתגורר שם עם 2 ילדיו הצעירים.
בשנת 2011 הוא הועלה לדרגת רב אומן (דרגה גבוהה כאזרח עובד צה"ל) ובקרוב מאוד בסוף השנה הנוכחית אמור לצאת ישראל(אי"ה) לפנסיה מוקדמת לאחר שירות ממושך של 37 שנים כאזרח עובד צה"ל ולהינות בחייו.
לסיכום ישראל רוסו הוא אישיות מיוחדת ומדהימה בעלת הצלחות רבות בתחום המקצועי והאישי. הוא זכה לגדל 8 ילדים לתפארת מדינת ישראל.



סבתא שרה ז"ל מצד אמא
שם המשפחה של סבתי הוא  רוסו. זהו שם משפחה ששורשיו הוא מגירוש ספרד (אדום באיטלקית)
סבתי החליפה את שם המשפחה, לפני כן שם המשפחה היה איצקוביץ׳.
השם של סבתא שלי הוא: שרה ז"ל.
ההורים של סבתי הם: חנה ושלמה ז"ל
והאחים ואחיות הם: מלכה ז"ל, לאה,רחל ז"ל, אריה ואשר.
סבתא שלי נולדה בתאריך 5/12/1955
והיא נולדה בארץ ישראל, בחיפה.
סבתי הייתה הצעירה במשפחה.
הבית היה בית בינוני שבו יש סלון, פינת אוכל, מטבח קטן, מרפסת קטנה ומקלחת ושירותים.
בבית היו 3 חדרים.
לסבתי ומשפחתה היו תנאים טובים
והם דיברנו בבית רומנית
סבתי והמשפחה שלה היו בסביבה יהודית
סבתי למדה בבית הספר תומר שבבית שאן ובחטיבה והתיכון בנשר.
היא למדה בבית ספר ייהודי חילוני
סבתי עברה את גיל ההתבגרות בבית הספר.
סבתא שלי חגגה את בת המצווה בבית.
סבתי עברה את אורך החיים עם חברות
לסבתי זכורה החתונה שלה  ושל אחיות שלה.
המשפחה של סבתי הייתה אוהבת לבקר בני משפחה.
המאכל האהוב על סבתי היה: שניצל ופירה.
המאכל שסבתי ומשפחתה היו אוכלים בחגים:ממליגה וורניקיס(אוכל רומני)
השיר האהוב במיוחד על סבתי היה:שיר של Tom Jone - Delilah ובעברית רוזה של יהורם גאון.
הם היו אוהבים לטייל  ולדבר על הארץ.
מאורע שהשפיע על חייה של סבתי היה ירי קטיושות.
סבתי פגשה את סבא שלי בטיול לסיני
הם התחתנו בתאריך 12/02/1974
החתונה התרחשה בגינה של האחות רחל ז"ל, כיוון שנפטרה דודה של סבתי  גיזלה ז"ל, מה שהיה מיוחד זה שהיו הרבה אנשים ומשפחה.
סבי וסבתי נעזרו כלכלית מההורים שלהם שעזרו להם, ושסבי  ישראל היה חוזר מהצבא הוא היה עובד במפעל.
סבתי לא שירתה.



אתר זה נבנה באמצעות