על עצמי
פרק ראשון- על עצמי
שמי ברק, בהתחלה הוריי לא ידעו איך לקרוא לי, אמי הסתכלה בספר השמות ולא מצאה שם שמצא חן בעיניה. אחר כך היא חשבה על השם עומר, התייעצה עם הרב אזואלוס ולאה הרבנית על השם שאמרו לה שהשם לא טוב. הם הציעו לה את השם ברק כשם טוב וגם לפני הברית אמא הספיקה להתייעץ עם המוהל שאמר שהשם טוב למרות שאין בו אותיות אה"וי. הוריי התלבטו בין השם עידן לברק ולבסוף הוחלט ברק.
משמעות השם שלי היא כמו שברק למעלה בשמיים כך גם אני אהיה תמיד למעלה גבוה.
אני נולדתי בשבת קודש בתאריך ה- 13.5.2006, ט"ו באייר תשס"ו נולדתי בבית החולים "העמק" שבעפולה. נולדתי בשעה 13:22,במשקל 3.650 ק"ג, גובה:51 ס"מ והיקף ראש 35.5.
למרות שלאמא היו כאבי תופת, אבא אמר: "שהייתה הלידה קלה" (כי הוא לא סבל).
בגיל שנה וחודשיים וחצי התחלתי ללכת ללא עזרה ובגיל חודשיים וחצי התחלתי לצחוק. בגיל שנתיים אמרתי מילים בודדות(אבא, אמא ותה) ובעקבות האיחור בדיבור בגיל שנתיים וחמישה חודשים התחלתי לקבל טיפולים של קלינאית תקשורת.
לאחר מכן התברר שהובחנתי עם דיספרקסיה ורבלית- קושי בתכנון שפה.
על אף האיחור בדיבור ההבנה שלי הייתה מצויינת , מגיל קטן הבנתי הוראות פשוטות אבל לרוב לא הקשבתי ועשיתי דווקא. לדוגמה: קראו לי לבוא ואני ברחתי.
הייתי מאוד עצמאי ולכן לא הייתי צריך להתאמץ לדבר בכלל. הצעצועים המועדפים עליי היו: טרקטורים וכדורים.
אמי פתחה פעוטון ("הנסיך הקטן") שבו עבדה יחד עם שתי גיסותיה: שלומית גננת מוסמכת וניקול מטפלת.
בגיל שנה ידעתי לגשת למתקן מים, ללחוץ על הברז ולשפוך מים על הרצפה (דבר שהכעיס את אמי). שאחיי היו עם אמי הרבצתי להם וטיפסתי על אמא שלי וכשהייתה לבד אפילו לא ניגשתי אליה.
מאז ומעולם לא היו צריכים לבדר אותי בזמן הארוחה מפני שאהבתי לאכול (בלי עין רע).
במהלך חיי, השתתפתי בכמה אירועים מיוחדים ביניהם הברית שלי שאותה חגגו לי ביום שבת בבית של סבא שמעון ז"ל וסבתא מלכה שתבדל"א במושב רחוב. סבא שמעון ז"ל היה הסנדק, הרב יעקב לוי היה המוהל. לפני הברית סבתא מלכה קילחה אותי באמבטיה עם זהב וסוכריות בפנים. הרב אזואלוס בירך אותי, אבא שתה לכבודי וכל אנשי המושב באו לכבד אותי ואת משפחתי.
אחרי שהייתי בפעוטון "הנסיך הקטן", עליתי ל"גן תהילה" שבמושב רחוב (קרוב מאוד לבית שלי). בגלל שהיה לי קושי שפתי עברתי בשנה השנייה ל"גן מעיינות" שבקיבוץ שדה נחום, זהו גן של חינוך מיוחד.
חוויתי יחד עם משפחתי חוויות רבות שבהם נהנתי מאוד לדוגמה: בעבר היינו רוכבים כל המשפחה באופניים (אבא היה מרכיב את האחים הקטנים שלי) לרוב רכבנו ביום שבת היינו מגיעים לבית שאן, לעין מודע ועוד.
לפני כמה שנים הוריי ואחי הגדול אוהד הפסיקו לרכב בשבת.
בחופשים לפעמים נסענו לבית מלון באילת או שהיינו נוסעים לכמה ימי כיף במהלך החופש, למשל: חוף גיא, גן חיות, לונה גל, פארק בעפולה ועוד.
את החגים אנו חגגנו לפי מיטב המסורת לרוב אצל סבא שמעון ז"ל וסבתא מלכה, לעיתים רחוקות בבית שלנו או אצל סבא ישראל שיבדל"א.
יש לי סוגים רבים של טרקטורים, קלפים כמו "סופר גול", גולות.
מכיתה א' ועד היום אני לומד בבית ספר לחינוך מיוחד, בבית ספר "שחף" שבקיבוץ דגניה א'.
בהתחלה הוריי מספרים שהיה קשה לי לקבל את זה שאני לומד כל כך רחוק מהבית ולא לומד בבית ספר שקרוב לבית אך, עם הזמן התרגלתי והתגברתי על הקושי של המרחק. כשהגעתי לבית הספר "שחף" היה לי עדיין קושי שפתי ובבית ספר עבדו איתי ביסודיות רבה ובנוסף הייתה לי עזרה של קלינאית תקשורת, מרפה בעיסוק.
שני בני דודים שלי אורון וינון שהם בעצם גם חברים מאוד טובים שלי באים לסבתא שלי מדי פעם ואז אנחנו משחקים ביחד ולפעמים נשארים לישון אצל סבתא.
בבית הספר יש לי חברים שחלקם איתי יחד מכיתה א': איתי, נתנאל, רותם, שליו וירין וישנם חלק חברים שהכרתי במהלך שנותיי בבית הספר.
אירוע מיוחד שקרה לי היה שבכיתות ה'-ו' השתתפתי במירוץ סוסיתא- מירוץ לזכרו של תם קרין. ונוסף על כך השתתפתי בריצה ארוכה ומאוד נהנתי.
התחביב שלי הוא לשחק כדורגל. במשך שלוש שנים התאמנתי בחוג כדורגל שמתקיים בקיבוץ "מסילות" ואף הייתי גם בנבחרת. אני אוהב לשחק כדורגל גם בבית הספר, גם במושב אני משחק, אפילו עם חבר'ה הגדולים ממני בהרבה.
תחום נוסף שאני אוהב הוא רכבים, אני מאוד מתעניין בסוגים שונים של רכבים.
המשחקים האהובים עליי הם: כדורגל, סוני פלייסטיישן ושוטרים וגנבים.
המאכלים האהובים עליי הם: ספגטי, שניצל, צ'יפס, מילקי, נקנקיות ועוד.
אני נמצא ביחד עם אחי הקטן דויד באותו החדר, החדר שלנו מסודר תמיד יש לנו טלוויזיה בחדר, אקווריום, כוננית עם עבודות משיעור אומנות של בית הספר וגם עבודות משיעור נגרות.
לפי התמונות שלי ושל דויד יודעים שזה החדר שלנו.
החלום שלי הוא שיהיה לנו רכב למשפחה- למבורגיני.
מכתב בעוד 25 שנה
מוען-ברק הנער הנמען- ברק הבוגר
לברק הבוגר
ברק הנער: איפה אתה גר ?
ברק הבוגר: במושב רחוב.
ברק הנער: אתה יודע לשחק כדורגל ?
ברק הבוגר: כן.
ברק הנער: במה אתה עובד ?
ברק הבוגר: אני עובד בעיתונים.
ברק הנער: איך אתה מרגיש ?
ברק הבוגר: מצוין.
ברק הנער: עם היה לך חלום ?
ברק הבוגר: כן היה לי חלום להיות שחקן כדורגל בברצלונה אבל הייתי שחקן כדורגל במכבי תל אביב ונפצעתי
לברק הנער
ברק הבוגר: האם אתה אוהב את הלימודים ?
ברק הנער: כן אהבתי לימודים במיוחד ספורט.
ברק הבוגר: איך הייתה חטיבת הביניים ?
ברק הנער: חטיבת הביניים הייתה בסדר.
ברק הבוגר: האם אתה עובד ?
ברק הנער: אני לא עובד.
ברק הבוגר: האם אתה רואה שנות ה-80
ברק הנער: כן אני רואה ויש צחוקים הרבה.
שמי ברק, בהתחלה הוריי לא ידעו איך לקרוא לי, אמי הסתכלה בספר השמות ולא מצאה שם שמצא חן בעיניה. אחר כך היא חשבה על השם עומר, התייעצה עם הרב אזואלוס ולאה הרבנית על השם שאמרו לה שהשם לא טוב. הם הציעו לה את השם ברק כשם טוב וגם לפני הברית אמא הספיקה להתייעץ עם המוהל שאמר שהשם טוב למרות שאין בו אותיות אה"וי. הוריי התלבטו בין השם עידן לברק ולבסוף הוחלט ברק.
משמעות השם שלי היא כמו שברק למעלה בשמיים כך גם אני אהיה תמיד למעלה גבוה.
אני נולדתי בשבת קודש בתאריך ה- 13.5.2006, ט"ו באייר תשס"ו נולדתי בבית החולים "העמק" שבעפולה. נולדתי בשעה 13:22,במשקל 3.650 ק"ג, גובה:51 ס"מ והיקף ראש 35.5.
למרות שלאמא היו כאבי תופת, אבא אמר: "שהייתה הלידה קלה" (כי הוא לא סבל).
בגיל שנה וחודשיים וחצי התחלתי ללכת ללא עזרה ובגיל חודשיים וחצי התחלתי לצחוק. בגיל שנתיים אמרתי מילים בודדות(אבא, אמא ותה) ובעקבות האיחור בדיבור בגיל שנתיים וחמישה חודשים התחלתי לקבל טיפולים של קלינאית תקשורת.
לאחר מכן התברר שהובחנתי עם דיספרקסיה ורבלית- קושי בתכנון שפה.
על אף האיחור בדיבור ההבנה שלי הייתה מצויינת , מגיל קטן הבנתי הוראות פשוטות אבל לרוב לא הקשבתי ועשיתי דווקא. לדוגמה: קראו לי לבוא ואני ברחתי.
הייתי מאוד עצמאי ולכן לא הייתי צריך להתאמץ לדבר בכלל. הצעצועים המועדפים עליי היו: טרקטורים וכדורים.
אמי פתחה פעוטון ("הנסיך הקטן") שבו עבדה יחד עם שתי גיסותיה: שלומית גננת מוסמכת וניקול מטפלת.
בגיל שנה ידעתי לגשת למתקן מים, ללחוץ על הברז ולשפוך מים על הרצפה (דבר שהכעיס את אמי). שאחיי היו עם אמי הרבצתי להם וטיפסתי על אמא שלי וכשהייתה לבד אפילו לא ניגשתי אליה.
מאז ומעולם לא היו צריכים לבדר אותי בזמן הארוחה מפני שאהבתי לאכול (בלי עין רע).
במהלך חיי, השתתפתי בכמה אירועים מיוחדים ביניהם הברית שלי שאותה חגגו לי ביום שבת בבית של סבא שמעון ז"ל וסבתא מלכה שתבדל"א במושב רחוב. סבא שמעון ז"ל היה הסנדק, הרב יעקב לוי היה המוהל. לפני הברית סבתא מלכה קילחה אותי באמבטיה עם זהב וסוכריות בפנים. הרב אזואלוס בירך אותי, אבא שתה לכבודי וכל אנשי המושב באו לכבד אותי ואת משפחתי.
אחרי שהייתי בפעוטון "הנסיך הקטן", עליתי ל"גן תהילה" שבמושב רחוב (קרוב מאוד לבית שלי). בגלל שהיה לי קושי שפתי עברתי בשנה השנייה ל"גן מעיינות" שבקיבוץ שדה נחום, זהו גן של חינוך מיוחד.
חוויתי יחד עם משפחתי חוויות רבות שבהם נהנתי מאוד לדוגמה: בעבר היינו רוכבים כל המשפחה באופניים (אבא היה מרכיב את האחים הקטנים שלי) לרוב רכבנו ביום שבת היינו מגיעים לבית שאן, לעין מודע ועוד.
לפני כמה שנים הוריי ואחי הגדול אוהד הפסיקו לרכב בשבת.
בחופשים לפעמים נסענו לבית מלון באילת או שהיינו נוסעים לכמה ימי כיף במהלך החופש, למשל: חוף גיא, גן חיות, לונה גל, פארק בעפולה ועוד.
את החגים אנו חגגנו לפי מיטב המסורת לרוב אצל סבא שמעון ז"ל וסבתא מלכה, לעיתים רחוקות בבית שלנו או אצל סבא ישראל שיבדל"א.
יש לי סוגים רבים של טרקטורים, קלפים כמו "סופר גול", גולות.
מכיתה א' ועד היום אני לומד בבית ספר לחינוך מיוחד, בבית ספר "שחף" שבקיבוץ דגניה א'.
בהתחלה הוריי מספרים שהיה קשה לי לקבל את זה שאני לומד כל כך רחוק מהבית ולא לומד בבית ספר שקרוב לבית אך, עם הזמן התרגלתי והתגברתי על הקושי של המרחק. כשהגעתי לבית הספר "שחף" היה לי עדיין קושי שפתי ובבית ספר עבדו איתי ביסודיות רבה ובנוסף הייתה לי עזרה של קלינאית תקשורת, מרפה בעיסוק.
שני בני דודים שלי אורון וינון שהם בעצם גם חברים מאוד טובים שלי באים לסבתא שלי מדי פעם ואז אנחנו משחקים ביחד ולפעמים נשארים לישון אצל סבתא.
בבית הספר יש לי חברים שחלקם איתי יחד מכיתה א': איתי, נתנאל, רותם, שליו וירין וישנם חלק חברים שהכרתי במהלך שנותיי בבית הספר.
אירוע מיוחד שקרה לי היה שבכיתות ה'-ו' השתתפתי במירוץ סוסיתא- מירוץ לזכרו של תם קרין. ונוסף על כך השתתפתי בריצה ארוכה ומאוד נהנתי.
התחביב שלי הוא לשחק כדורגל. במשך שלוש שנים התאמנתי בחוג כדורגל שמתקיים בקיבוץ "מסילות" ואף הייתי גם בנבחרת. אני אוהב לשחק כדורגל גם בבית הספר, גם במושב אני משחק, אפילו עם חבר'ה הגדולים ממני בהרבה.
תחום נוסף שאני אוהב הוא רכבים, אני מאוד מתעניין בסוגים שונים של רכבים.
המשחקים האהובים עליי הם: כדורגל, סוני פלייסטיישן ושוטרים וגנבים.
המאכלים האהובים עליי הם: ספגטי, שניצל, צ'יפס, מילקי, נקנקיות ועוד.
אני נמצא ביחד עם אחי הקטן דויד באותו החדר, החדר שלנו מסודר תמיד יש לנו טלוויזיה בחדר, אקווריום, כוננית עם עבודות משיעור אומנות של בית הספר וגם עבודות משיעור נגרות.
לפי התמונות שלי ושל דויד יודעים שזה החדר שלנו.
החלום שלי הוא שיהיה לנו רכב למשפחה- למבורגיני.
מכתב בעוד 25 שנה
מוען-ברק הנער הנמען- ברק הבוגר
לברק הבוגר
ברק הנער: איפה אתה גר ?
ברק הבוגר: במושב רחוב.
ברק הנער: אתה יודע לשחק כדורגל ?
ברק הבוגר: כן.
ברק הנער: במה אתה עובד ?
ברק הבוגר: אני עובד בעיתונים.
ברק הנער: איך אתה מרגיש ?
ברק הבוגר: מצוין.
ברק הנער: עם היה לך חלום ?
ברק הבוגר: כן היה לי חלום להיות שחקן כדורגל בברצלונה אבל הייתי שחקן כדורגל במכבי תל אביב ונפצעתי
לברק הנער
ברק הבוגר: האם אתה אוהב את הלימודים ?
ברק הנער: כן אהבתי לימודים במיוחד ספורט.
ברק הבוגר: איך הייתה חטיבת הביניים ?
ברק הנער: חטיבת הביניים הייתה בסדר.
ברק הבוגר: האם אתה עובד ?
ברק הנער: אני לא עובד.
ברק הבוגר: האם אתה רואה שנות ה-80
ברק הנער: כן אני רואה ויש צחוקים הרבה.
